אמש (שלישי) הלך לעולמו כ"ק האדמו"ר מסערט ויז'ניץ זצ"ל שהתגורר יחד עם קהילתו בעיר חיפה. הבוקר ב'מדברים אקטואליה' עם בצלאל קאהן ודוד חכם ב'קול חי' הסופר חיים ולדר חזר אל ימי ילדותו בחיפה ואל הזיכרונות של אביו עם והכרותו עם האדמו"ר בימים שהוא טרם היה לאדמו"ר.

"כילד חיפאי ולא רק אני אלא כל ילד חיפאי – גדלתי בחצר של סערט ויז'ניץ, בכל שבת היינו הולכים לטיש של הרבי, הייתי גם כן במקהלה של החסידות בניצוחו של חיים בנט, מכיתה ב' עד ח'", מספר ולדר.

ולדר סיפר כי "ביקשתם שאבי יעלה לשידור וידבר על היכרותו עם הרבי זצ"ל, אבל אבי לא איש של רדיו, ושוחחתי עמו אמש והוא סיפר לי על היכרותו עם האדמו"ר עוד לפני שהוא נהיה לאדמו"ר. אבי הוא אחד מוותיקי העיר חיפה".

"אבי היה מנהל של ישיבת עכו וכאמרו הוא הכיר את האדמו"ר עוד בצעירותו, היה משהו מפעים בתקופה הזו, לאחר שאביו של האדמו"ר נפטר – האדמו"ר לא הסכים להיות רבי בטענה שהוא לא מתאים לכך, הוא אמר על עצמו שהוא לא ראוי לזה, ובאו אליו החסידים והפצירו בו ותשובתו הייתה, 'אסע לחו"ל לתקופה ואחליט', וכך היה הוא נסע לחו"ל למשך שנה וחזר ולקח על עצמו את עול החסידות. הוא ממש הקריב את עצמו לזה למען אביו ולמען עם ישראל".

"מה שיותר מרגש", אמר ולדר בקול חנוק, "היא העובדה שהאדמו"ר ואחיו הקטן 'רבו' בניהם – כל אחד רצה שהשני יהיה אדמו"ר וכך הם חיו כל חייהם באהבה גדולה ובמסירות שאין דומה לה. הוא ויתר לאחיו למרות שהוא היה הבכור".

ולדר נזכר בימי ילדותו, עת הוא היה פוקד כילד בכל שבת את הטיש של האדמו"ר זצ"ל. "חיפה זה עולם אחר, שם לא היה לא מחולק לחסידים ולליטאים, אני לא ידעתי שאני ליטאי למשל, אבי שלח את ילדיו ללמוד במגזר הליטאי ולמרות זאת כילד חיפאי הרבי היה דמות בשביל כולנו, ממש כמו מזוזה שהשפיעה על כל הרוחניות של חיפה".

האזינו לראיון המלא: